פסק-דין בתיק ס"ע 1099-08

1.         לפנינו תביעה בה עותר התובע לתשלום שכר עבודה בעבור שנה וכן זכויות נלוות בגין פיטוריו אשר נטען שנעשו שלא כדין, מעבודתו בשירות הנתבעת בשנת הלימודים תשס"ח (2007-2008);

בנוסף, עותר התובע למתן צו עשה,  המחייב את הנתבעת לשבצו כעובד הוראה במשרד החינוך במחוז צפון.

2.         נפרט להלן העובדות העיקריות הצריכות לענייננו, שרובן ככולן אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים -

א.        התובע, מורה בהכשרתו המקצועית, הועסק בשירות הנתבעת החל משנת הלימודים תשס"א ועד לשנת הלימודים תשס"ז, כאשר החל מיום 01.09.01 ועד ליום 31.08.04 הועסק במחוז הדרום, והחל מיום 01.9.04 ועד לתום שנה"ל תשס"ז (2006/2007) עת פוטר מכוח פסק דין של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה (להלן: " בית הדין למשמעת") הועסק במחוז הצפון.

ב.         פיטוריו של התובע בתום שנת הלימודים תשס"ז מכוח פסק הדין של בית הדין למשמעת באו בעקבות הרשעתו בבית המשפט השלום בעכו, בחודש דצמבר 2006 בעבירה של חבלה חמורה, עבירה לפי סעיף 333 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לאחר שנקבע שהתובע תקף אדם וגרם לו חבלה - עבירה שיש עמה קלון, בית המשפט השלום גזר על התובע 4 חודשי עבודות שירות, אשר החלו ביום 21.03.07 והסתיימו ב- 21.07.07, וכן שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים.

ג.         בעקבות ההרשעה כאמור, הוגש כנגד התובע כתב אישום משמעתי לבית הדין למשמעת, והוא הורשע בעבירות על פי סעיף 17(2),(3)ו- (6) לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963.

ד.         לאחר הכרעת הדין, ולאחר שהוצגו בפני בית הדין למשמעת תימוכין וסימוכין של פסקי דין אשר קובעים כי עבירה כה חמורה מהווה קלון, גזר בית הדין למשמעת עונש של :

"א.      נזיפה חמורה.

ב.         פיטורים לאלתר תוך כדי תשלום פיצויי פיטורים וכל        הזכויות המגיעות לו על פי הסכמי העבודה החלים עליו".

יוער כי נרשם בהכרעת הדין כי "לא מבוקש לפסול את התובע משירות המדינה בעתיד, לרבות מהוראה".

כמו כן נרשם כי " יצוין במפורשות שהנאשם יוכל בעתיד לעסוק בהוראה במשרד החינוך אם יחפוץ לעשות כן".

ה.        ביום 20.09.07 (כחודשיים לאחר מתן גזר הדין) התובע פנה ובקש לעבוד כעובד הוראה במחוז הדרום בשנה"ל תשס"ח; הצדדים חלוקים אודות נסיבות קבלתו לעבודה, בעוד הנתבעת טוענת כי התובע הטעה את המפקח עימו שוחח ולא ציין נסיבות פיטוריו במחוז הצפון ומנגד התובע טען כי הוא הסביר למפקח את נסיבות פיטוריו לרבות עובדת הרשעתו בבית הדין למשמעת כולל אפשרות העסקתו בהוראה בכל עת.

מכל מקום, אין חולק כי התובע התקבל לעבודה ושובץ כמורה בבית ספר במחוז הדרום.

ו.         ביום 17.10.07 במהלך יום הלימודים נדרש התובע להגיע באופן מידי לחדרו של מנהל בית הספר שם הודע לו אודות פיטוריו בשל פסק הדין של בית הדין למשמעת ובשל כך שהסתיר את קיומו.

ז.         התובע הגיש ערעור על ההחלטה לפטרו אך הערעור נדחה.

ח.        התובע הגיש בקשה לשיבוצו במשרד החינוך מחוז צפון לשנה"ל תשע"א (2010-2011) ובקש מבית הדין ליתן צו המחייב את הנתבעת לבטל את פיטוריו הקודמים מושא התובענה וכן ליתן צו המחייב את הנתבעת לקבל את בקשתו לשיבוץ בעבודה.

3.         להלן תמצית טענותיו העיקריות של התובע -

א.        כאשר שובץ במחוז הדרום, יידע את הנתבעת באמצעות המפקח אשר קיבל אותו לעבודה, אודות פסק הדין של בית הדין למשמעת, והממונים מטעם הנתבעת במחוז הדרום בדקו את בקשת השיבוץ שלו והוחלט לשבצו לאחר שנמצא מתאים לעבודה במערכת החינוך.

ב.         לחלופין, התובע טען כי לא ניתן לצפות הימנו לעדכן את מחוזות משרד החינוך בדבר החלטת בית הדין למשמעת וכי קיימת חזקה לפיה משרד החינוך מודע להחלטה בדבר פיטוריו בפני בית הדין למשמעת, ודי בכך כדי להשמיט את טענתו של משרד החינוך בדבר אי ידיעת הגורמים במחוז הדרום.